ממליצים מספרים על הרצאותיו של עמוס:

"היום זכיתי להיות נוכחת בהרצאתו המאלפת של עמוס לויטוב, שבוי מלחמה במצריים, שבו סיפר את סיפור נפילתו בשבי, צניחתו אל תוך מלתעות האוייב, וצמיחתו תוך היאחזות בכל קרן אור אפשרית. סיפורו הכואב ומלא הרגש נגע בי מאד. שלוש וחצי שנים של שבי בכלא המצרי הותירו חותמם בו, ועל אף היותו אדם חופשי כיום, הוא עדיין חש במובן מסויים שבוי. וכנגד השבי הזה, הפיזי, תחת עינויים קשים, לא ויתר עמוס על החירות הפנימית, וכמוהו עוד תשעה שבויים ישראלים, בחדר קטן, הם למדו לחיות בין אנשים, ולראות דברים גם מבעד לעיניהם של אחרים. אחד ממנגנוני ההגנה שסייעו לעמוס בשבי, תחת עינויים, תנאי לחץ וטראומה ותנאים פיזיים ירודים היה ה״דיסוציאציה״. במנגנון זה הצליח עמוס להתנתק מעצמו ולראות את עצמו ואחרים מן הצד. מנגנון זה מהווה גם היום כלי להתמודדות במצבי לחץ ובכלל, והוא מאפשר לאדם לראות נקודות מבט שונות, למנוע סכסוכים ולאפשר הבנה. זה אחד המסרים החשובים ביותר שלקחתי מההרצאה היום. פעמים רבות אנו שבויים בתוך תבניות חשיבה שלנו, בתוך עולמנו הרגשי, בתוך נקודת המבט הסובייקטיבית שלנו, ולכן אנו מתקשים לגלות הבנה או ראייה רחבה יותר גם של האחר, ואז אנו נוטים לשיפוטיות וליצירת קונפליקטים שונים. יכולת זו היא המסוגלת להפוך אויב לאוהב. עמוס לימדני שיעור חשוב בחירות, שכל כבל חיצוני לא יוכל לשבות אותה, וזוהי חירות המחשבה, האפשרות לבחור מה לראות ואיך בעצמנו ומעבר לנו. ״להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים״,

שושי חן, מחכנת בגימנסיה הריאלית ראשל"צ